במהלך השנים האחרונות יש עליה בפעילות האבחנתית עבור סרטן הערמונית. עם זאת, טרם כימתו בפירוט את יעילות ונזקי הפעילות האבחנתית המוגברת עבור מדינה או אזור גדול.
מטרת המחקר הייתה להעריך ולכמת את הקשר בין פעילות אבחנתית מוגברת בעזרת בדיקת אנטיגן ספציפי לערמונית (prostate specific antigen-PSA) בין היארעות אבחון, טיפול ותמותה בעקבות סרטן הערמונית.
המחקר בוצע בשיטת מחקר עוקבה בו השתמשו ב-Proxy-Based Risk-Stratified Incidence Simulation Model–Prostate Cancer על מנת לבחון את המידע שנאסף אודות כלל הגברים השבדים עם סרטן הערמונית ולהשוות אותם לתרחיש תואם היפוטתי עם פעילות אבחנתית מוגבלת יותר. במחקר כללו מידע אודות כלל הגברים בני 40 עד 100 שנים אשר חלו בסרטן הערמונית בין השנים 1996 ו-2016. התרחיש השני, התואם, הינו תרחיש מדומה והיפוטתי אשר שימר את הפעילות האבחנתית כפי שהייתה בשנת 1996 (תחילת עידן השימוש ב-PSA) למשך כל המחקר.
התוצאים העיקריים שנבדקו היו היארעות של אבחון סרטן הערמונית, טיפול (דחוי, מרפא או הורמונלי) ותמותה מסרטן הערמונית.
בתקופת המחקר אובחנו 188,884 גברים בסרטן הערמונית בגיל ממוצע של 71 (טווח בין רבעוני של 64-77) שנים. בתרחיש בו הייתה פעילות אבחנתית מוגברת, מספר הגברים שאובחנו בסרטן הערמונית היה גבוה ב-48% (423 לעומת 286 [רווח בר-סמך של 95%, 271-302] לכל 100,000 גברים, בשנה) לעומת התרחיש המדומה, 148% יותר גברים אובחנו עם סרטן בסיכון נמוך או בינוני (221 לעומת 89 [רווח סר-סמך של 95%, 73-105] לכל 100,000 גברים, בשנה) ו-108% יותר גברים קיבלו טיפול מרפא לסרטן שלהם (152 לעומת 73 [רווח בר-סמך של 95%, 66-85] לכל 100,000 גברים, בשנה). כמו כן, מצאו כי שיעור הנפטרים מסרטן הערמונית היה נמוך בעד 15% לפי התרחיש עם התפקוד האבחנתי המוגבר (יחס שיעורים של היארעות של 0.85; רווח בר-סמך של 95%, 0.82-0.88).
מסקנת החוקרים הייתה כי עליה בשיעור הבדיקות של PSA ותפקוד אבחנתי מוגבר נמצא קשור ליותר גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית, בייחוד אלו עם סרטן בדרגה נמוכה עד בינונית. עליה בפעילות האבחנתית נמצאה קשורה בעלייה פי 2 בטיפול מרפא, עם ירידה צנועה בשיעורי התמותה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות